סיפור ותמונה | סדנה – צוות טיפול

סדנת פוטותרפיה לצוות – יחידת המרכז למניעת אלימות במשפחה
יחידת המרכז למניעת אלימות במשפחה מציעה כמה שירותים: טיפול ישיר, סדנאות לגברים מכים וקבוצות תמיכה טיפוליות לנשים מוכות, טיפול בילדים עדים לאלימות (דגש על טיפול קבוצתי), עבודה קהילתית ועבודת מניעה.

הוזמנו לאחת מישיבות הצוות של יחידת המרכז כדי להציג בפני המשתתפים את הפוטותרפיה, כלי טיפולי נוסף שיכול לעמוד לרשותם. את המפגש חילקנו לשני חלקים: תיאורטי וחווייתי. בחלקו הראשון של המפגש סיפרנו על אודות השימוש בצילום ובתצלום ככלים להבעה אישית ועל העבודה שאנו עושות במרכזים שונים עם קשת רחבה של אוכלוסיות. החלק השני של המפגש הוקדש להתנסות חווייתית. כשחשבנו על תרגיל שיתאים לעבודה עם צוות היחידה, צוות המטפל בין היתר במשפחות החוות אלימות בבית, עלו בדעתנו תפקידיו השונים של המטפל במפגשים כאלה. עליו להקשיב למטופל, להכיל אותו, ואולי חשוב מכול: לראות עד כמה שאפשר את התמונה השלמה שעולה מתוך דבריו, ולברור מתוכה את הדבר שהכי חשוב להתמקד בו ברגע מסוים.

כדי לדמות את המצב הזה השתמשנו בתרגיל שבמרכזו עבודה חווייתית עם תצלום. זהו תרגיל המדמה עבודת זום אין – התמקדות – בצילום. אנשי הצוות קיבלו תצלום מבוים של משפחה והתבקשו לבחור מתוכו משהו שתופס את העין, שמעלה רגש כלשהו (סקרנות, רוגז, שמחה ועוד). לאחר מכן התבקשו המשתתפים לגזור את החלק שבחרו, להציג אותו ולספר את “סיפור הבחירה”. בכוונה השארנו את ההנחיה מעורפלת משהו, כדי שכל אחד יכול לבחור “מה לספר”. היו שדיברו על מהלך הבחירה עצמו – על תהליך ההתבוננות בתמונה, והיו שדיברו על חלק התמונה שנבחר.

כמו תמיד היו הסיפורים מגוונים. כל אחד ראה בתמונה סיפור אחר, כל אחד בחר פרט מתוכה שלרוב היה שונה מן הפרטים שבחרו משתתפים אחרים. מנעד הרגשות נע בין תוקפנות, חמלה ותקווה. מקצתם חשבו על מטופל או על משפחה ספציפית, אחרים בחרו לדבר על דברים הנוגעים גם להם ולא רק למטופל (העברה נגדית). כמה מהם הביעו קושי וחוסר רצון לגזור את הקטע הנבחר מן התמונה, כאילו שעצם גזירת התמונה תחריב את מה שאנו מרגישים שהיא מביעה (“הרס” של המשפחה). אחד המשתתפים הודה שהקושי לגזור נובע מערך שהוא מביא מן הבית ולפיו אסור לגזור תמונות.

העבודה עם תצלום ככלי השלכתי מאפשרת העלאה של תכנים לא מודעים אצל המשתתפים. הדיבור על האובייקטים השונים בתצלום מאפשר לנגוע נגיעה לא ישירה בתכנים אישיים. אנו מספרים סיפור של מישהו אחר ודרכו מספרים בעצם את עצמנו.

משתתפי הסדנה, מטפלים ביחידת המרכז למניעת אלימות, הודו על ההזדמנות להיחשף לעולם הפוטותרפיה. שוב נוכחנו לדעת עד כמה העבודה עם התצלום מעוררת התבוננות על המתרחש בחדר הטיפולים הן ברמה של המטופל הן ברמה של המטפל. יתרה מזו, עד כמה היא מאפשרת שיח ברמה הקוגניטיבית ורגשית. חלק מן המשתתפים ביקשו לתלות בחדר הטיפול שלהם את תצלום המשפחה (הלא גזור) כדי לבחון כיצד יגיבו עליו המטופלים.

* התצלום נלקח מספרו של הצלם דיוויד לה שאפל Hotel lachapelle עמוד 110

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *